החג הגשום כבר כאן ושכנינו הערבים קוראים לו "עִיד אל מָסָאחֶר", חג המסכות. 
הם פחות קוראים את מגילת אסתר אבל בהחלט מבחינים בשמחה ובהתרחשות ומצאו לחג שם.

לענייננו - לקח זמן, אבל הנה נולד סופסוף ניוזלטר חדש- כמו תינוק. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה..... (באדיבות "הכבש השישה-עשר"). 

נתחיל עם כמה פתגמים, נלמד מהם קצת ערבית:

קָאלוּ לִ(אל)דִיכּ צִיח!, קָאל כֻּל שִי פִי וָּקְתוׁמְנִיח.

אמרו לתרנגול: קרא! אמר: כל דבר בזמנו טוב.

נָאם בָּכִּיר וָּקוּם בָּכִּיר וּשוּף אלְסִחָה כִּיף בִּתְצִיר.

תישן מוקדם וקום מוקדם ותראה את הבריאות איך תהיה.

שניים בשבח הנסיון:

אִסְאָל אלְמְגָ'רֶב וָּלָא תִּסְאָל חָכִּים (טָבִּיבּ).

שאל את המנוסה ולא תשאל חכם (רופא)

אָכְּבָּר מִנָכּ בְּיוֹם, אָחְ'בָּר מִנָכּ בְּסָנֶה.

גדול ממך ביום, יותר חכם ממך בשנה.

·       קָאלוּ- אמרו. השורש קָאל-יְקוּל במשמעות אמר-יאמר. קאלו- הם (רבים) אמרו, ממש כמו בעברית. 
מכירים בסלנג בעברית את "עָלֶק"?- המקור הוא קָאלָכּ, קָאל-לָכּ, "אמר לך". 
ומאיפה השתרבבה האות ע' ל"עלק"? 
מפני שבלהג הירושלמי הק' נהגית כ א' ובהמשך הפכה גם לע' סתם  כשמישהו חשב שככה מדברים ערבית. 

·       קָאל- אמר, רק שהפעם בגוף שלישי יחיד. הוא אמר=קאל.

·       כֻּל שִי- כל דבר. "שי" או בספרותית "שָיְאְ" (זהירות!! לא לנסות לבטא ללא חובש צמוד) הוא "דָבָר", משהו. כך למדנו את סוגי השלילה בה התגלגל ה"שִי" לאות ש' פשוטה. מָאפִיש, מָעָלֵיש, מָא עֶנְדִיש. (ראו בניוזלטר קודם) 
          

·       לשון ציווי: צִיח! נָאם, קוּם, שוּף – קרא, שן, קום, ראה. הכל בציווי. 
דמיון לעברית: נָאם-יְנוּם כמו תנומה וגם נמנמה=פיג'מה. קוּם הוא קום, תקומה והתקוממות. 
את שוף אנחנו מכירים בסלנג מ "שוּפוּנִי יָא נָאס"- ראו אותי, הו אנשים (את גודלי, ממוני, ג'יפי החדש).

·       בפתגמים שבשבח הנסיון- שוב לשון ציווי- אֶסְאָל, שאל. 
בפתגם השני אנו פוגשים פעמיים את "ערך היתרון"- המבנה הדקדוקי ל "יותר גדול" (big-bigger) גדול-יותר גדול. 
כְּבִּיר- אָכְּבָּר. חכם- יותר חכם. חָ'בִּיר- אָחְ'בָּר. (חזרה על ערך היתרון בקובץ מילים באתר "שער למגזר")

ההבדל הניכר ביותר בין הלהגים המוכרים באיזור הוא אופן הגיית האות ק'. למרות שק' היא ק'- היא נאמרת כ א' (A) בלהג העירוני-ירושלמי-גלילי וכ- ג' (G) בלהגים הבדוויים. 
כך נשמע את "קָהְוֵה" (קפה) כ"אָהְוֵה" בירושלים וכ "גָהְוָה" בנגב, בסיני ובישובים הבדוויים בצפון הארץ. 
דוגמה מוכרת נוספת היא ה- נָקְלֶה-נָאְלֶה-נָגְלָה שהיא סיבוב או העברה. "עשיתי שתי נגלות...."

שמתם לב לסיומת ָה בלהג הבדווי? 
זהו סימן נוסף, כאשר להג זה קרוב במידה מסויימת לערבית הספרותית המשתמשת בסיומות כאלו.

מעבר לכך- הערבית הלבנונית והסורית ספגה מילים רבות ומושגים מהשפה הצרפתית ששימשה שם כשפת השלטון תחת המנדט הצרפתי, מסיום מלחמת העולם הראשונה עד לעצמאות סוריה ולבנון. 
באותו אופן קיבלה הערבית "שלנו" מילים אנגליות מהמנדט הבריטי. 
אחת הדוגמאות היפות לכך היא המילה "הגה" של מכונית שנאמרת כאן "סְטִירִינג" ובלבנון "דִירֶקְסיוֹן". 
הבריטים השאירו לנו גם את הצריף- בָּרָקס וגם את הווטרינר- אלְבֵּיטָרִי, דוקטור דוליטל ממדמנה אשר בגיא השלוליות, איש בינות הוא.

נברך את תלמידינו החדשים, תושבי העמקים שהתחילו את הקורס בבית זרזיר ואת אנשי המרכז בקורס ברמת גן.

בקרוב פתיחת קורסים בעמק חפר, פרדס חנה וגם באבו גוש, כולל חומוס טעים. פרטים נוספים ורישום אצל יסמין 050-7626155.

 

                                                                                                     להתראות בניוזלטר הבא

                                                                                                           צוות "שער למגזר"