|
לספי סמדג'ה המודאגת - שלום רב ,
דרך ארוכה עברת מימי גילה הרץ לימי ארנון גלעדי והליכוד.
בתזמון מדהים פנית השבוע ביחד עם ארנון גלעדי לראש העירייה רון חולדאי, בקריאה שיורה על הפסקת העבודות המתבצעות – לדבריך - במסגד סיקסיק אשר ברחוב בית אשל ביפו.
כנראה שכשצילמת את המבנה, ראית מבעד לעדשת המצלמה שלך סוג של צריח.
אם היית נכנסת פנימה לתוך המסגד,היית רואה עוד כמה סימנים של בית תפילה שלא הספיקו להשמיד.
המכרז שבו זכו המתנחלים הוא תקף וקיים, הוא מעולם לא בוטל כפי שאת כותבת.
ההיפך הוא הנכון - כל הדירות מאותה זכייה נמכרו כבר, כך לפחות על פי הצהרות העמותה בתקשורת.
את כיהודייה יכולה בכל רגע נתון לקום, ללכת ולרכוש חלקת אדמה בכל מקום במדינה, כולל בשטחים מעבר לקו הירוק.
אני – כערבי, לא יכול לזוז ממספר הקילומטרים המרובעים שלי ביפו:
א. כי אסור לי - אין לי לאן ללכת.
ב. כי נולדתי כאן ומעט סמלי הדת והתרבות שקשורים אליי כמיעוט, נמצאים כאן ביפו. |
מה שהוקפא הוא מכרז נוסף שפורסם באותו שבוע של הזכייה. מדובר במכרז על חלקת אדמה הצמודה לחלקה שבה זכו המתנחלים. בצדק הוקפא מכרז זה.
מספיק להיכנס לאתר של העמותה על מנת ללמוד מה כוונותיהם האמיתיות של אותם אנשי משתקעים חדשים.
אני מעריך שהכוונות המוצהרות באתר שלהם לא מדאיגים אותך, אך אותי הן כן מדאיגות ואני אספר לך למה:
את כיהודייה יכולה בכל רגע נתון לקום, ללכת ולרכוש חלקת אדמה בכל מקום במדינה, כולל בשטחים מעבר לקו הירוק (שם את יכולה למצוא וילות בשכירות חודשית של 200 דולר,בהזדמנות אני אספר לך איפה).
אני – כערבי, לא יכול לזוז ממספר הקילומטרים המרובעים שלי ביפו:
א. כי אסור לי - אין לי לאן ללכת.
ב. כי נולדתי כאן ומעט סמלי הדת והתרבות שקשורים אליי כמיעוט, נמצאים כאן ביפו.
זו גם הסיבה שאני רוצה שלילדיי יהיה איפה לגור.
כאשר מגיעה ליפו קבוצת אנשים עם כוונה מוצהרת להעיף אותי מכאן,אני דואג.
יש לי זכות לדאוג- ולא רק לדאוג אלא גם להילחם כדי לא לעוף מכאן.
יהודים וערבים חיים ביחד
 עלי אבו כמאל - שומר ומואזין מאז קום המדינה גרו ביפו אלפי משפחות יהודיות. הם חיו ביחסים מצוינים עם שכניהם הערבים.
במשך שנים חילקתי שירותים משותפים ומטבח משותף עם שלוש משפחות יהודיות מקסימות באותו בית, עד שיום אחד בשנות השישים הם קמו והלכו.
באותן שנים ובעקבות עידוד של ממשלת ישראל אלפי משפחות יהודיות החלו לעזוב.
היום יש תופעה של חזרה של משפחות יהודיות לתוך יפו וזה קורה בזכות ההשקעה הגדולה בתשתיות.
כולנו חיים ביחד בכבוד.
כדאי לסייר ברחוב קדם ולראות מה קורה שם. ישנם הרבה מיזמים משותפים. דווקא בקטע הזה האנשים שמחים כי ההרגשה שנוצרה היא שבזכות המשפחות שחוזרות, יש את התנופה וההשקעה בתשתיות.
שנים רבות,יהודים וערבים ניהלו מאבקים משותפים.
לא מזמן ניהלנו מאבק משותף בעניין כיכר השעון. שאלי את שרי שילון, סימה אוחיון, בהירה בוכבינדר ועוד ועוד...
מי שבא לגור כאן ביפו בשביל להשתלב בחיים משותפים, נאמר לו אהלאן וסהלאן.
מי שבא לכאן כדי להסית, מקומו לא כאן ואכן יש לו ממה לדאוג, כי הוא לא ימצא את מקומו.
את צריכה להחליט, ספי, לאיזה צד את משתייכת.
יפו בת ה 5000 שנה ידעה להתגבר על הרבה מכשולים. היא תדע גם להתגבר על המסיתים.
ואם מדברים על פוליטיקה, הראיונות על ייהוד יפו ממדרשו של ארנון גלעדי רק הורידו מכמות המצביעים עבורו.
מתברר שבתל אביב יפו, העיר הנאורה אותה מוביל רון חולדאי, לסחורה של גלעדי אין קונים.
אז מה האמת במסגד סיקסיק?
מי שעבר על החוק עד עצם היום הזה, זו ממשלת ישראל, בכך שהיא אפשרה לגורמים שונים להשתלט על נכסי וואקף של מוסלמים, אם זה במסגדים או בבתי קברות.
כיצד את היית מגיבה, אילו ידעת שמקום שהיה בית תפילה ובית כנסת של משפחתך, הפך להיות מפעל פלסטיק? |
לעניין העובדות ומסגד סיקסיק:
מי שעבר על החוק עד עצם היום הזה, זו ממשלת ישראל, בכך שהיא אפשרה לגורמים שונים להשתלט על נכסי וואקף של מוסלמים, אם זה במסגדים או בבתי קברות.
כיצד את היית מגיבה, ספי, אילו ידעת שמקום שהיה בית תפילה ובית כנסת של משפחתך, הפך להיות מפעל פלסטיק?
למי לדעתך צריך היום להזמין אנשי פיקוח - לאלה שמבקשים להקים תפילה או לאלה שחיללו מסגד במשך עשרות שנים?
אין עוררין על כך שמדובר במסגד ולמה כשמדובר במסגד יש אצל חלק מהאוכלוסייה יחס כזה מזלזל?
לרגע את מדמיינת מצב שהרשויות היו מגיבות באיפוק לולא ידעו שמדובר במסגד?
הזכות להתפלל במקום קדוש
אנשים כמו גלעד פלד שאת תוקפת, מבינים טוב ממך בענייני זכויות אזרח. הם זוכרים היטב את כל הסעיפים במגילת העצמאות, אלה שמדברים על שוויון זכיות, אלה שמדברים על כך שמדינת ישראל תבטיח חופש דת ותשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
את טוענת בכתבתך שעשרות צעירים מגיעים להקים תפילה במסגד. הרי בכל מקום בעולם מקימים תפילה בבתי תפילה. וכי מה אמורים האנשים לעשות שם?
 הסוקל של מסגד סיקסיק ההתייחסות למתפללים מוסלמים כעבריינים צריכה לחלוף ממוחם של אנשים. אדם שהוא דתי באמת, יכבד את הזולת, יתחשב בזולת וישמור על שכנות איתו. כך הדבר בכל הדתות ובטח שבאסלאם.
מתוך אותה התחשבות, האחראים במסגד חסן בק לא משמיעים קריאות תפילה ברמקולים חיצוניים, כפי שנהוג.
אני בטוח שגם במסגד סיקסיק ינסו להתחשב בכל שכן. אם אתה מכבד אותי אני אכבד אותך.
האם אני צריך לספר לך איזה רעש מוקם בעולם, בכל פעם ששומעים על חילול של בית כנסת או בית קברות יהודי ובצדק.
בואו ונחיה באמת ביחד
ספי, כשבאת לגור ביפו ידעת באיזה עיר את בוחרת.מראש היה ידוע לך אופייה של העיר.
ידעת שמדובר בעיר ייחודית, ששלוש דתות חיות בה זו לצד זו.
מדוע אם כן להתייחס לאנשי דת שמקימים תפילה, שמאמינים באותו אלוהים כאילו שהם עבריינים?
אני במקומך הייתי מציע לאלה שמנקים את הפסולת ממקום תפילה עזרה, במקום להתקשר לאגף פיקוח, הייתי מציע להצטרף למנקים על מנת לנקות אשמה מעוול שנעשה במשך שנים.
התפללתי במסגד בשבוע שעבר ולא ראיתי כל בנייה. כל מה שראיתי זה פסולת של שנים, שמנסים לנקות.
אם כפי שאת כותבת, ספי, ברגע שאנשים מתאספים ומתפללים החיים כאן יהפכו לבלתי נסבלים, אזי אני מציע לך שתמכרי את הבית ותחפשי בית מקום אחר כדי לגור בו, כי ביפו, כל שלושת הדתות ימשיכו להתפלל בכל מקום שהוא בית תפילה.
כאשר העירייה הרסה תקרה באותו בית כנסת ברחוב יפת 127, ביקרתי במקום, חיזקתי את הגבאי המסור,כעסתי עליו שלא פנה אליי לפני שבאו להרוס והבטחתי לעזור לו להגיש בקשה להיתר לבנייה מחודשת של התקרה.
אתמול בערב, באמצע תשובתי אלייך, קטעתי את הכתיבה בשביל להיות נוכח יחד עם המון משפחות יהודיות וערביות בערב מחול יפואי במתנ"ס היהודי ערבי. נכחתי בערב מקסים, ראיתי שם מאות ילדות משלושת הדתות רוקדות יחד ומחתבקות.
משם קיבלתי את החיזוק והעידוד, שלא יעזור לכל המסיתים, אלה שמתפרנסים מההסתה.
אנחנו נתגבר עליהם ויפו תמשיך להיות דוגמא לחיים משותפים.
מצורף מכתבו של ארנון גלעדי לראש העיר
28/06/2009
לכבוד
מר רון חולדאי
ראש עיריית תל-אביב-יפו
א.נ.
הנדון: הקמת מסגד ברח' בית האשל 27 יפו.
ברח' בית האשל 27 ביפו ממוקם מבנה, אשר מאז הקמת המדינה בשנת 1948 משמש למסחר ולמגורים. עד לפני כשנתיים פעל בקומת הקרקע מחסן של חברת "כתר פלסטיק" ובקומה העליונה מספר דירות מגורים.
 ארנון גלעדי חברת "כתר פלסטיק" אינה משתמשת במקום בפועל אולם עדיין מחזיקה בבעלות.
בתחילת חודש יוני הגיעו למקום פעילי "האגודה האסלאמית של יפו" והחלו בביצוע עבודות בנייה והכשרת המבנה למסגד פעיל. הפעילים פרצו את המנעולים, הוציאו את תכולתו והחלו בהכשרת המקום למסגד.
ראוי לציין כי לפי ייעוד הקרקע בתב"ע אין אזכור לפעילות המסגד.
בסוף השבוע האחרון, עשרות פעילי "האגודה האסלאמית של יפו" התייצבו לבצע במקום עבודות בנייה מסיביות, הכוללות פתיחת דלת כניסה, הרחבת חלונות והכנת יסודות לבנייה על הגג הקיים.
זאת חרף מחאת השכנים ותוך התגרות מכוונת נגדם.
קשה להשלים עם תשובתו התמוהה של מנכ"ל המישלמה ליפו, מר גלעד פלד, אשר השיב לפניות התושבים כי מדובר במסגד שפעל לפני קום המדינה ולפיכך אין לעצור את העבודות להחזרתו לייעודו המקורי (תשובה זו נמסרה ע"י הפונה).
אבקשך להורות לאגף הפיקוח על הבנייה לעצור את ההליך לא חוקי בטרם יונצח המצב בשטח. קיים פסול חמור בכך שרשות העירונית נותנת גיבוי להליך לא חוקי ויש למנוע מצב זה. זאת ועוד, כאשר רשויות הפיקוח מנעו הכשרת מבנים לבתי תפילה יהודים בשכונות הסמוכות.
אירוע זה, מתווסף לשורה של התבטאויות ומעשים בשטח של פעילים אסלאמיים ביפו ונבחרי ציבור ברמה המוניציפאלית וארצית, המערערים על הלגיטימיות של הריבונות הישראלית בתוך גבולותיה של מדינה או מסתייגים מסמליה וערכיה של מדינת ישראל.
יש לעצור את התופעות הפסולות אלה לאלתר, תוף הפעלת מלוא הסמכויות המצויות בידי רשויות אכיפת החוק, הן ברמה המקומית והן במישור הארצי.
בברכה,
ארנון גלעדי
חבר מועצת העיר
|
מאת: אחמד משהראוי
