סמואל מרגיע את הרוחות ומפשר סיור המכרזים של חברת עמידר החל בנחת ברחוב גר צדק ביפו, כאשר כמה עשרות מתעניינים טיפסו לגג הבניין להביט בשטח המוצע במכרז.
כבר שם נצפה אזרח אחד, שעמד וטען מול נציגי עמידר כי הוא, השכן שגר למטה כבר שלושים שנה, היה זה שהניע את גלגלי המכירה, כאשר שב ופנה לעמידר בבקשה לרכוש את הגג שמעליו, כדי לבנות שם דירה לבת שלו.
"מה עשיתם?" הוא שאל אותם "למה הוצאתם בסוף את הגג שמעלי למכרז לכל המרבה במחיר?".
לא נראה היה שהדבר עניין יותר מדי את הצופים, שהמשיכו בנחת לרחוב מאור עיניים, שם הוצעה "אף אחד לא יקנה את הבית הזה, אף אחד לא ייכנס ויוציא מכאן משפחה עם שלושה ילדים" הם צעקו בגרון ניחר |
למכירה דירה בשטח של כ- 60 מ"ר, בתוספת גגות וקרקע צמודה.
אלא ששם כבר היתה התמונה שונה מאד.
בני משפחה, שכנים וחברים זועמים עמדו מחוץ למבנה, כשהם לא מנסים כלל ועיקר להצניע את רגשותיהם או אתה מה שהם חושבים על ציבור הצובאים על הנכס.
"אף אחד לא יקנה את הבית הזה, אף אחד לא ייכנס ויוציא מכאן משפחה עם שלושה ילדים" הם צעקו בגרון ניחר.
קהל הקונים הצטופף על המדרכה הנגדית, מחשב דרכי הימלטות ולא מעז בכלל להתקרב לכניסה למבנה.
ניידת משטרה שהוזעקה למקום, ובה זוג שוטרי סיור, עצרה לבדוק מה קורה עם נציג חברת עמידר במקום.
סמואל השוטר היה זה שהגיע לבסוף ובכוח קסמו הבלתי נדלה שכנע את הדיירים לאפשר מבט חטוף לאמיצים המעטים שהעזו להיכנס, ונדחפו אחרי רגע קל באדיבות חלקית ביותר החוצה.
ויכוחים ליד המגרש בשדרות חב"ד לא רחוק משם, מעבר לפינה, עמד המגרש, נשוא הסיור הבא.
גם שם המשיכו האנשים במקום, קונים יהודים ותושבים ערבים, להתווכח בלהט על מה מותר ומה אסור.
אלא שבעוד הקונים נראו משועשעים עד מפוחדים, וברמת עניין נמוכה, הרי התושבים הערבים היו נסערים מאד – הם נלחמים על הבית שלהם, על מקום לגור להם ולילדיהם. הרוחות לא שקטו לרגע.
ניידת נוספת הגיעה למקום, אך האירוע הסתיים ללא אירועים יוצאי דופן ונפגעים, פרט ליזם צעיר מאד ונמרץ מאד, שברוב טיפשותו טיפס על חומת השכנים כדי להציץ פנימה ולמרבה מזלו נחלץ מהאירוע בסטירה אחת בלבד וכמה קללות עסיסיות.
שוב סערו הרוחות. "מה אתם באים לקנות פה חדר של עשרים מטר בתוך הבית שלי?" צעקו הדיירים |
התחנה הבאה היתה ברחוב שערי ניקנור 42, היכן שגרה בעבר קשישה ערבייה שטיפלה בעשרות חתולי רחוב ונפטרה לפני מספר חודשים.
המשפחה שגרה במקום, בדירה צמודה המקיפה את החדר העלוב שהוצע למכרז, נעמדה בשביל הכניסה למבנה ומצאה מולה כוחות משטרה, מתוגברים ביס"מניקים שריריים.
שוב סערו הרוחות. "מה אתם באים לקנות פה חדר של עשרים מטר בתוך הבית שלי?" צעקו הדיירים.
מעבר צר לקונים ברח' שערי ניקנור גם כאן, בעקבות מו"מ בין הרשויות והדיירים, התאפשרה הצגה של הנכס בפני הקונים.
הפעם הצטופפו בחצר הקטנה, בכניסה לנכס, בני המשפחה, מולם שוטרי היס"מ וביניהם נותר מעבר צר לקונים, אשר טפטפו אחד אחד פנימה, מלווים בהערות שונות.
אם כך, שלושה נכסים הצמודים לדיירים ערבים ותיקים הוצעו למכרז, ובשלושתם הציגו הדיירים חזית אחידה – לא ניתן למכור חלקים מהבית שלנו לזרים.
הרוחות סערו וכוחות משטרה הוזעקו לאבטח את הסיורים. למרבה המזל, שני הצדדים הוכיחו איפוק והלא נרשמו עימותים יוצאי דופן.
על פניו, מדובר בתחילתו של מאבק, על פניו – ללא פשרות מצד התושבים, וכעת רק נותר להמתין ולראות כמה ייגשו למכרזים אלו, אם בכלל, מי יהיו הזוכים ומה יקרה לאחר מכן.
|