השבוע פורסם כי בכוונת הממשלה לתקצב את הגרעין התורני ביפו. זאת על רקע ההפגנות נגד הפקעת הקרקעות בעג'מי לטובת המתנחלים ולאחר חילופי ההאשמות של מי התחיל קודם. 

איתי גרנק, מנהל גרעין יפו, טוען כי הפרסום אינו נכון. 
"אנו מברכים על החלטת הממשלה לתמוך בגרעינים חברתיים ברחבי הארץ חילוניים
ודתיים כאחד. כיתר הגרעינים, גם אנו פועלים לחיזוקן של האוכלוסייות אשר הודרו
לפריפריה של החברה הישראלית. בעיר מגורינו יפו, נמצאת אוכלוסיה מוחלשת אשר במשך
שנים סבלה מהזנחה של הרשויות. כגרעין אנו משתדלים לשנות את המציאות הזו באמצעות
מגוון פרוייקטים הקשורים לחינוך ורווחה וביניהם: חונכות מעצימה לילדים מהעדה
האתיופית, סיוע כספי למשפחות קשות יום, חלוקת חבילות מזון ליותר מ-150 בתי אב,
פיתוח מעדוניות לילדים, סיוע לתנועות הנוער, ארגון אירועים תרבותיים בקהילה
וליווי קשישים בודדים. אנו מקווים כי החלטת הממשלה מסמנת מגמה במסגרתה עמותות
הפועלות בפריפריה החברתית ובכללן הגרעינים החברתיים, יזכו לסיוע רב יותר מצד
הרשויות לטובת פעולותיהם לשיפור פני החברה בישראל"

 

סמי אבו שחאדה, מזכיר תנועת בל"ד ביפו, טוען כי בלי קשר לתקציב הספציפי, הגרעין התורני מקבל תקציבים רבים.
"יש להם תקציבים רבים מעיריית תל אביב, מישלמת יפו תומכים בפרויקט מאז שהוקם ועוד. וכל זה, בנוסף לתרומות שהם אוספים ולקבלת פנים מצוינת שהם זוכים מיהודי יפו".

 
"אנחנו חיים במציאות של ממשלה ימנית קיצונית והיה לי ברור שיאשרו את התקציב לישיבה התורנית", מוסיף אבו שחאדה. "הישיבה הזו היא יחסית צעירה, אבל תמיכת המוסדות לפרויקט הזה היא דבר ישן. בניית פרויקטים תורניים בגבולות הקו הירוק החלה כבר בשנות השמונים בגלל תחושה של מנהיגי המתנחלים שהם השקיעו את עיקר מרצם אל מחוץ לקו הירוק ויצרו ריחוק מהיהודים שחיים בגבולות הקו הירוק. נולד למעשה המוטו של "להתנחל בלבבות" לבבות של היהודים שגרים בקו הירוק כדי לחולל שינוי תרבותי ודתי, ולקרבם לאידיאולוגיה הקיצונית".

 

בשעה שגרנק מדבר על חברי הגרעין שמקבלים איומים על חייהם בטלפון, על נזק לרכוש וחשש כבד לפגיעה בנפש, אבו שחאדה טוען כי האוכלוסייה המוסלמית היא זאת שמאוימת. 

"האנשים ברחוב מפחדים שיגרשו אותם מיפו. המצב הידרדר לרמה שאנשים שבעבר היו מוכרים או משכירים בתים לערבים, מסרבים למכור לערבים כי מאיימים על חייהם. הרב של לב יפו אפילו הוציא פולסא דנורא כנגד כל מי שימכור דירתו לערבים".

 

בהפגנה נגד הגרעין התורני השתתפו כ-2000 איש, שהעידו כי האוכלוסייה הערבית מאוחדת בדעתה לסלק את הישיבה התורנית בעיר. עם זאת, הרחוב היפואי אינו נחלק בצורה כה נחרצת, לחלק מהיפואים כלל לא אכפת מקיומם של המתנחלים, כל עוד אף אחד לא מתכוון לקחת להם את הבית. אף אחד כמובן לא הסכים לומר זאת בשמו המלא, מחשש לאיומים והתנכלויות.