ה- 18.11.11 היה אחד הימים הגשומים ביותר בחורף הלא שגרתי הזה, שאנחנו עוברים השנה. מספר בתים במתחם "איסקוב" הוצפו קשות וביניהם ביתו של סאמר ריאל, שהמים בביתו הגיעו עד לגובה חצי מטר.
סאמר, שבתחילה הוציא הרבה כעסים על עובדי העירייה בגלל האסון שקרה לו, הבין לפתע שהעובדים אינם אשמים בסופו של דבר ודאג לתקן את טעותו, באירוח כיד המלך לעובדים שעמלו תחת גשם זלעפות. הוא דאג לחמם אותם עם סחלב חם מבית היוצר של גלידה "אנדריי" וקפה טורקי חם על האש.

כעד לאירוע כולו, שלחתי מכתב הערכה לאחראים על העובדים המסורים בעיריית תל אביב-יפו ולפני כחודש, ארבעת העובדים מאגף שיפור פני העיר (שפ"ע) קיבלו זרי פרחים כאות הוקרה ותודה אישית מראש העיר והנהלתה, על המסירות שלהם.
תמונתם של העובדים מככבת מאז בפורטל העירוני.

מנגד, הייתי צריך להתחיל במרוץ נגד הזמן, כדי שאירוע ההצפה לא יחזור על עצמו. בהתחלה זה לא היה קל, היות והעירייה טענה שמדובר בשטח פנימי בין בתים ולא ממש עירוני ולכן אי אפשר לבוא ולהשקיע בשטח שאינו עירוני.
 שוב מכתבים ושוב פניות.
הסברתי כי בסופו של דבר, ברגע שהעירייה מוציאה הון תועפות כדי לשאוב מים מתוך הבתים בכל אירוע הצפה, כבר עדיף שנשקיע את כספי הציבור במציאת פתרון קבוע.
ואכן מצאתי אוזן קשבת אצל העירייה והנהלתה - צוותים מקצועיים והנדסיים נשלחו לשטח, הכינו תכנית עבודה ובימים אלו ממש הסתיימו עבודות התשתית שכללו סלילת כביש אספלט חדש, יצירת משטחי כורכר גדולים, שתפקידם לספוג את מי הגשמים ואבני שפה בפתח הבתים.

בביקור שערכתי השבוע בשטח מצאתי את סאמר ושכניו מחייכים ומאושרים.
סאמר ביקש אישית להעביר את תודתו להנהלת העירייה וצוות העובדים המסורים.
הפי אנד.